top of page
Writer's pictureOdellia Calaf

מאמר מאת אודליה כלף ופרופ' לב רן על התמכרות להימורים

כנסו לקרוא את הכתבה באתר מפעל הפיס:


או קראו כאן:


תפקידם של ליקויים קוגניטיביים בהימורים פתולוגיים


עו"ס אודליה כלף ודר' שאולי לב-רן,
המרפאה לרפואת התמכרויות ותחלואה כפולה,
המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר

מחקרים רבים מדגימים דמיון בין ההתמכרויות השונות, הן מבחינה סימפטומטית (דפוסי התנהגות כפייתיים הממשיכים למרות נזקים נלווים משמעותיים) והם מבחינה נוירו-ביולוגית (הפעלת מערכת הגמול במח המוכרת בהתמכרויות לחורים פסיכואקטיביים).

לצד זאת, קיימים מרכיבים ייחודיים בהימורים פתולוגיים הקשורים בכך שפעמים רבות המהמר נדרש לבצע "הערכת סיכויים" ולקבל החלטות עפ"י הערכה זו. מדובר בתהליכים שכולנו מבצעים באופן יומיומי מתוך הערכה של התוצאות האפשריות השונות "טובות לעומת רעות" של פעולה מסוימת והסיכוי שלהם להתרחש "גבוה לעומת נמוך", ומעוגנים תחת מטריה תאורטית כללית הקרויה "שיפוט וקבלת החלטות" (Judgment and Decision Making). כך למשל, הבחירה שלנו לקנות כריך טונה בן יומיים ולאוכלו עשויה להיות תוצאה של חישוב היחס בין הסבירות בין תחושת הנאה ושובע מאכילת הכריך לבין הערכתינו את שוויו של כריך הטונה והסבירות ללקות בקלקול קיבה בשל גילו.

חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 2002, דניאל כהנמן (שקביל את הפרס על עבודתו עם מורו עמוס טברסקי שהלך לעולמו טרם הענקת הפרס) תרם עמוקות להבנה שלנו את תהליכי קבלת החלטות אלו. אכן, מסביר כהנמן, אנו מקבלים החלטות עפ"י הסיכויים והסיכונים השונים הכרוכים בכך, אך אלו מתחלקים להחלטות "קרות" ורציונליות (שמקורן בפעילות האונות המצחיות) לעומת החלטות "חמות" ורגשיות ( שמקורן במבנה מח עמוקים של המערכת הלימבית, ובעיקר האמיגדלה האוגרת זיכרונות רגשיים). וכך לרב, אנו מקבלים בחיי היומיום החלטות סבירות על בסיס שתי המערכות האלו, עם סיכוי טבעי לטעות. הבעיות מתרחשות, לעיתים קרובות, כאשר המחיר לקבלת החלטות שגויה ומחיר גבוה במיוחד, וביחוד כאשר חוזרים על אותן החלטות שגויות באופן סיסטמתי, אזי צוברים מחירים גבוהים וקשים להחלטותינו השגויות. לצערנו, אצל אנשים הסובלים מהימורים פתולוגיים, ישנן שגיאות באופן קבלת ההחלטות החוזרות על עצמן, שאת מאפייניהן הבסיסיים נציין מטה.

שני מושגי מפתח דרכם ניתן להבין חלק מהלקויות הקוגניטיביות בהימורים פתולוגיים הם מושג ה"זמינות", המציין את הקלות בה ניתן לשלוף מידע מסוים מן הזיכרון הוא מושג ה"ייצוגיות", המייצג את האופן בו מידע קודם הנמצא בזיכרון מתלבש באופן אסוציאטיבי על פיסת מידע חדשה. דוגמא בולטת הקשורה לאלמנט הזמינות היא הערכה הלקויה של מהמרים פתולוגיים על הקשר בין זכייתם של אחרים לזכייתם שלהם. במילים אחרות, זכיות של אחרים זכורים אצלם באופן לא פרופורציונאלי להפסדים וזמינות בזיכרונם. מתוך הכרה של נטייה זו, בתי העסק ממקמים את מכונות המזל בקרוב אחת לשנייה, כך שאדם שרואה ששכנו זכה יחשוב שהנה, הדבר יקרה גם לו.

דוגמא נוספת ללקות קוגניטיבית הקשורה במושג ה"זמינות" אצל מהמרים פתולוגיים היא המידה בה קל לשלוף זיכרון של זכייה מאשר זיכרון של הפסד. כך, למרות שכיחותן של זכיות נמוכות בהרבה מאלו של הפסדים, הן זמינות יותר בזיכרון וכך מועצמות באופן לא פרופורציונלי לחלקם היחסי במציאות האדם.

עיוותים קוגניטיביים רבים קשורים למושג ה"ייצוגיות" בתחום ההימורים הפתולוגיים. למשל, במשחק רולטה כאשר אדם מהמר על "אדום" או "שחור" בכל סבב, לאחר חמש פעמים ברציפות "שחור" אדם שסובל מהימורים פתולוגיים יכול להניח שהמצב חייב "להתאזן" ועל כן יהמר על "אדום" (לקות קוגניטיבית מסוג אחד) או לחילופין המחשבה ש"יש שרשרת של זכיות שחורות, כדאי להמשיך ולהמר על השחור" (לקות קוגניטיבית מסוג שני). דוגמא נוספת היא מצב בו המהמר "כמעט זוכה", כלומר מקבל תוצאה שאינה מזכה אותו כלל אך קרובה לתוצאה הרצויה. מתוך עיוות קוגניטיבי ש"כמעט זכיה" קרובה לזכייה, המהמר הפתולוגי עלול לחזור על הימור מתוך תפיסה ש"עוד רגע ה'כמעט זכיה' יהפוך לזכייה". כל זאת כאשר, כמובן, למשחקי המזל אין זיכרון לאירוע קודם כלל, ובכל פעם הסיכוי מתאפס ומתחיל מן ההתחלה (לכל הפחות במשחקים מסוג רולטה). עיוותים אלו לא פעם מובילים "למרדף אחר הפסדים" בניסיון להחזיר כסף שהופסד, ואשר מהווה אחד הקריטריונים לאבחון הימורים פתולוגיים.

לצד ליקויים קוגניטיביים אלו, נמצא כי אצל אנשים הסובלים מהימורים פתולוגיים קיימת הערכת יתר של הסיכוי שלהם להצליח (ביחס לסיכוי ה"קר" שניתן לחשב אותו סטטיסטית) ומכן תחושת בטחון-יתר וקלות יתר לסכן סכומי כסף גדולים. חשוב לציין שממצאים דומים עלו גם במחקרים אודות אנשים העוסקים "עיסוק רגשי" בשוק המניות, אך לרוב איננו דנים כאנשי מקצוע בתחום זה בכפיפה אחת עם הימורים. מעניינים במיוחד ממצאים המראים כי על אף הליקויים הקוגניטיביים הבולטים הללו בקרב אנשים שסובלים מהימורים פתולוגיים הם לא מתבטאים כאשר הם בגדר "צופים" בלבד ולא חלק מהמשחק (בסיטואציה דומה לזו שבה הם מעורבים ושבה בלטה הלקות הקוגניטיבית ושיקול הדעת המוטעה). במושגים של כהנמן, המערכת ה"קרה" שבה לקחת פיקוד ולחשב סיכויים וסיכונים.

הבנת הליקויים הקוגניטיביים העומדים בבסיס הימורים פתולוגיים אינו עניין אקדמי בלבד, אלא מוצאת את דרכה לחדר הטיפולים ממש. נמצא, כי כאשר מאתגרים את "עודף הביטחון" של מהמרים בסיכויי הזכייה שלהם ועובדים בטיפול על זיהוי הליקויים הקוגניטיביים והמחשבות הלא-רציונאליות העומדות בבסיסים, ניתן לצמצם באופן משמעותי את הדחף להמר ולשמור על מניעת הישנות לאורך זמן. כך, ניתן לעודד את המטופל "לשוב בקול רם" על סיטואציות ממשיות של הימורים, ולשים דגש פסיכו-חינוכי על אקראיות ועצמאות של אירועים . תוך שימוש בכלים מוכרים נוספים למניעת הישנות כמו גישות קוגניטיביות-התנהגותיות מקובלות מתחום ההתמכרויות.

כולנו מפעילים מערכת שיקולים באופן יומיומי, מרגע קימתנו בבוקר, דרך יציאתנו את הבית ועד שובנו בסוף היום והנחת הראש על הכרית. לרוב, מדובר בפעולות שמרביתן צפויה במידה סבירה. דווקא הפעלת אותו סוג של שיקול דעת במקרים של משחקי הימורים, שאינם עונים בהכרח על אותה חוקיות יומיומית די צפויה, עומדת בבסיס הלקות הקוגניטיבית אצל מהמרים פתולוגיים. סיטואציית ההימורים בכוונה מעוצבת על מנת להיות נבדלת מחיי היום יום. המהמרים הפתולוגיים מתקשים להעריך עד כמה מכריע הבדל זה.



המאמר פורסם בתוך חוברת: הימורים בישראל לקט מאמרים בתחום הטיפול בנפגעי הימורים בישראל עורך: עו"ס נחום מיכאלי.החוברת הופקה על ידי היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים בעמותת אפש"ר בחסות השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובסיוע מפעל הפיס.
(מתוך: "הכול על אלכוהול", גיליון 89, דצמבר 2015, עמודים 4-5)

*להורדת חוברת המאמרים המלאה הכנסו לכתבה באתר "מפעל הפיס" באמצעות הכפתור העליון


Comments


bottom of page